סרטן בי...

יש בי משהו שרוצה להרוג אותי.

יש בי משהו רדוף, שנוא ודחוי, לא לגיטימי, שרוצה להרוג אותי.

עש בי משהו שלא רוצה שאחיה בצורה בה אני חיה, הוא מעדיף שלא אחיה אם אין לי משהו קיומי עבורי...

מהו המשהו הקיומי הזה שאם אין אותו אני אמות?

האם החלק שרוצה שאמות הוא אלים, או שהוא מכוון אותי בעזרת שוט הפחד ואימת המוות להשגת מטרתי העמוקה ביותר?

ואם לא אני, אלא מישהו קרוב לי חלה במחלה ממארת, האם אני יכולה לעזור לו?

ומה במקרה של ילדים? האם יש בהם את המשהו שלא רוצה לחיות אלא אם... או שהם לוקחים על עצמם משהו מהסביבה?

א. עברה סרטן שהוצא בניתוח עם כמה איברים פנימיים, כמו שקורה במקרים רבים ובחרה לא להמשיך במסלול המקובל של כימו וקרינה, אלא שינתה אורח חיים (תזונה, תרגול) והחלה להקשיב פנימה, גם בעזרת ההתמקדות שלימדתי אותה והמשכתי ללוותה בתוך המסע ההתמקדותי.

א. השתמשה בתרופות טבעיות וברפואה הוליסטית והיום היא מנהלת אורח חיים בריא ומאושרת יותר ממה שהייתה לפני המחלה, שהופיעה כשנתיים אחרי מותו של אדם קרוב.

הופעת הסרטן אחרי אירוע מזעזע היא חלק מההתנהגות האופיינית לה, למחלות קשות אחרות ואולי אף לכל המחלות.

וזה מפתח עיקרי וחשוב בריפוי מחלות, שהרפואה לא מספיק משתמשת בו...

 

אני רוצה להביא כאן חלק מהרצאה שנשא רופא גרמני במקור בשם ד"ר האמר, בכנס בינלאומי לחקר הסרטן בספרד בשנת 2004. רק אקדים ואומר שד"ר האמר הגיע לתורתו הרפואית המובנית למהדרין בעקבות סרטן שחלה בו לאחר מות בנו, וממנו פיתח משך עשרות שנים רפואה המתנגדת לטיפולים הקונבנציונאליים האלימים ובעקבות זאת (ולהפתעתו התמימה) סולק מהממסד ובשלב מסויים אף נשפט ונשלח לשבת בבית הסוהר.

היום מצא מקלט מדיני בנורבגיה ומשם הוא ממשיך להפיץ את תורתו למאות תלמידים ואלפי מטופלים בעולם כולו...

והנה תמצית ההרצאה, המהווה מבוא לתורתו:

"הן הרפואה הקונבנציונלית והן האלטרנטיבית מתייחסות למה שבדרך כלל נקרא "מחלה" כאילו הייתה "טעות" של הטבע או כישלון של "המערכת החיסונית", כאל דבר "ממאיר" שבכוונתו להרוס את האורגניזם ואי לכך יש להילחם בה בכל אמצעי רפואי או צבאי קיים. במהלך 24 שנות עבודה מעמיקה ואינטנסיבית בתחום, התרחקתי שנות אור מרעיון זה.

מבחינה רפואית-ביולוגית, ה"רפואה הגרמנית החדשה" תופסת את האורגניזם החי כבלתי נפרד מהנפש, המוח והגוף. כל תהליך נפשי ופיזי נעשה בפיקוח המוח. המוח במהותו הוא ה"מחשב הראשי" של האורגניזם ואילו הנפש היא ה"מתכנת". הגוף והנפש במהותם הם "מקבלי נתונים" ממוח המחשב (גם כאשר המידע מדויק וגם כשהוא שגוי). יחד עם זאת, לא בכל תנאי הנפש היא התוכניתן של המוח. במקרי פציעות, גם האיבר מסוגל לגרום למוח ולנפש לתגובה אוטומטית.

הרפואה הגרמנית החדשה היא מדע טבע אמפירי המבוסס על חמישה חוקים ביולוגיים אשר התקיימו מאז ומתמיד וימשיכו להתקיים. אני רק גיליתי מחדש חוקי טבע אלה. הם תקֵפים לגבי כל אדם, בעל חי וצומח באופן שווה, ואפילו ליצורים בעלי תא אחד – ולמען האמת לגבי היקום כולו. הם תקפים בנוגע לכל מחלה-לכאורה, כחלק מ"תוכנית דוּ-שלבית ביולוגית ייחודית משמעותית של הטבע"

ב"רפואה הגרמנית החדשה" ישנם חמישה חוקים ביולוגיים שהם חוקי ברזל.

חוק הברזל של הסרטן

לחוק הברזל של הסרטן שלושה קריטריונים.

הקריטריון הראשון

כל "תכנית ביולוגית ייחודית משמעותית" נובעת מ-זעזוע שהוא הלם חריף, דרמטי קיצוני ומבוֹדֵד שתופס אותנו באופן לא צפוי ולחלוטין לא מוכנים. הלם הקונפליקט קורה בו זמנית בשלושה מישורים:

   במישור הנפשי

   במוח

   באיבר הרלוונטי

נחווה כהלם (ידיים קרות ועוד תסמינים ברגע הזעזוע) שבעקבותיו תקופה של מתח, חוסר שינה, חרדות, מחשבות בלתי פוסקות לפתרון הקונפליקט הביולוגי.

מצב זה ישתנה רק כאשר הפציינט יפתור את הקונפליקט (שני שלבים לקונפליקט הביולוגי – שלב האקטיביות ושלב הפתרון). כאשר יימצא פתרון, מתח השרירים ירד מאחר וכעת תור הנפש להחלים. בשלב זה הפציינט חש לרוב כבד ועייף אך משוחרר ממתח. התיאבון תקין, חום גופו עולה, לעיתים חום גבוה וכאבי ראש. בשלב זה הוא ישן טוב, אם כי בד"כ אחרי 3:00 בבוקר. זהו מה שאנו מכנים שלב פתרון הקונפליקט.

הקריטריון השני

ברגע הזעזוע, הקונפליקט הביולוגי קובע את מיקומו של מה שמכוּנֶה "מוקד האמר" (HH) וכן את מיקום הגידול או מחלה דומה באיבר הרלוונטי.

בעולם החי, גם אייל זכר עלול לסבול מקונפליקט ביולוגי. מאבק על טריטוריה עם אנגינה פֶּקטוֹרִיס במהלך הפעיל של הקונפליקט, כשהיריב מסלק אותו מהטריטוריה. מייד לאחר המאבק דפנות העורק הראשי מתרחבות ומאפשרות ללב לשאוב כמות כפולה או משולשת של דם, מה שמאפשר לצבי להמתין וברגע המתאים להלחם באויב ולזכות מחדש בשליטה על הטריטוריה. הצבי זוכה במרץ וכוח רק הודות ל"תכנית ביולוגית ייחודית" שנכנסה לפעולה. בלעדיה לא יוכל לנצח. אם היו נותנים לצבי סמי הרגעה לא היה לו סיכוי להחזיר לעצמו שליטה בטריטוריה.

"טריטוריה" עבור גבר יכולה להיות מתורגמת לעסק שלו, בת זוגו, משפחתו או עבודתו. בני אדם חולקים כמה טריטוריות – אפילו מכונית יכולה להיתפס כ"טריטוריה". אצל בני אדם נבחין בהתקף לב רק לאחר שהקונפליקט פעיל במשך 3-4 חודשים לפחות. עם זאת, במידה והשלב הפעיל של הקונפליקט מתארך מעבר לתשעה חודשים, התקף הלב יהיה קטלני לרוב

הקריטריון השלישי

התוכנית הביולוגית מתפתחת בכל שלושת המישורים, החל בזעזוע דרך פתרון הקונפליקט ועד התקף דמוי אפילפטי בשיא שלב ההחלמה וחזרה לתפקוד נורמלי, ומתרחש תמיד בו זמנית.

מה שמדהים ב"רפואה הגרמנית החדשה" הוא - שלא רק שניתן ללמוד ממיפוי המוח מהו הקונפליקט הביולוגי, מהו תוכן הקונפליקט, איזה איבר מעורב והאם התאים משתכפלים או מתים – אלא גם לקבוע האם הקונפליקט עדיין פעיל או שכבר נמצא פתרון.

החוק הביולוגי השני

החוק הדו-שלבי של כל "תכנית ביולוגית ייחודית משמעותית":

יש שני שלבי סימפטומים, בתנאי שלקונפליקט יש פתרון

בכל המחלות הנחשבות "חמות" התעלמו מתופעות המופיעות לאחר שלב ההחלמה, או שהתייחסו אליהן כאל "מחלות" בפני עצמן. לגבי "מחלות חמות" לכאורה – שהן בעצם תהליך החלמה לאחר השלב האקטיבי של הקונפליקט – התעלמו מהשלב הקר וכן התייחסו אליו כאל מחלה בפני עצמה. כיום ידוע שמחלות שזוהו כשתי מחלות שונות, הן בעצם אותה "תכנית ביולוגית ייחודית משמעותית" אחת.

חשוב לציין שלא לכל קונפליקט יש פתרון. אם אין פתרון, המחלה נשארת בשלב אחד, ובמלים אחרות, האדם נשאר במצב של קונפליקט פעיל, נובל ומת כתוצאה מחולשה או רזון.

בכל מחלה בה נמצא פתרון לקונפליקט, קיים שלב פעיל של הקונפליקט ושלב החלמה. ובכל שלב החלמה – אם אינו מופרע ע"י הישנות – קיים משבר אפילפטי/דמוי אפילפטי, כמו המפנה שמתחולל בתחילת שלב הריפוי.

משבר אפילפטי או דמוי אפילפטי הוא התרחשות בה הטבע נוקט מזה מיליוני שנים. זהו משבר שמתרחש בכל שלושת המישורים בו זמנית. מטרת המשבר בשיא שלב ההחלמה הוא להחזיר את האורגניזם לתפקוד. מה שאנו מכנים לרוב התקף אפילפטי מלווה בעוויתות שרירים הוא סוג מסוים של משבר אפילפטי המתרחש לאחר שנמצא פתרון לקונפליקט מוטורי.

החוק הביולוגי השלישי

המערכת האוֹנְטוֹגֶנֶטִית (מחזור החיים של אורגניזם) של "תוכנית ביולוגית ייחודית משמעותית" של סרטן ומחלות קשות אחרות

התכנית מאופיינת בהתאם לשלושה סוגים של תאים עובריים.

כל סוג מחלה-קונפליקט-איבר קשורים לסוג של רקמה עוברית.

החוק הביולוגי הרביעי

המערכת האונטוגנטית (של מחזור החיים) של מיקרובים:

 

עד כה התייחסו למיקרובים כאל הגורם למחלות מדבקות מסיבות מובנות בהחלט, מאחר ומיקרובים נוכחים תמיד במחלות מדבקות. תפיסה זו אינה מדויקת מכֵיוַון שאת כל המחלות המדבקות מקדים שלב פעיל של קונפליקט, ממנו התעלמנו.

החוק הביולוגי החמישי

תמצית

יש להבין כל מחלה-לכאורה כּחֶלֶק מ"תכנית ביולוגית ייחודית משמעותית" אבולוציונית.

החוק הביולוגי החמישי הוא למען האמת התמצית. הוא הופך את כל רעיון הרפואה על ראשו. כשאנו מסתכלים על שלושת הרקמות העובריות בנפרד, אנו מבינים שיש להן משמעות מבחינה ביולוגית ולמעשה מה שאנו מכנים בשם "מחלה" אינו טעות שטותית של הטבע שיש להילחם בה, אלא שכל מחלה היא אירוע בעל משמעות. כשאנו מבינים שכל המחלות לכאורה אינן "ממאירות" ואינן כישלון של הטבע או עונש מאלוהים, אלא חלק מ"תכנית ביולוגית ייחודית משמעותית", תכנית זו נעשית משמעותית ביותר.

ניקח לדוגמא גידול סרטני בשד המלוּוה בצמיחת בלוטות מואצת ברקמת השד בשלב הפעיל של הקונפליקט. המטרה הביולוגית היא בפירוש לעזור, למשל לספק לתינוק פצוע יותר חלב. גוף האם מנסה להתמודד עם המצב. כל עוד הקונפליקט פעיל, הגידול ימשיך לגדול כדי לשמור על ייצור חלב מוגבר. במקרה זה, המשמעות הביולוגית טמונה בשלב הפעיל של הקונפליקט."

כאשר אני מטפלת ומלווה מחלימים מסרטן, אנחנו מאתרים המקום שבו אבדו לנו חלקי נשמה ומחזירים לאט את המשמעות והרצון לחיות...

פעמים רבות בסופו של מפגש טיפולי יש שיפור דרסטי במדדים כמו לח. דם, סוכר בדם, דופק ותחושה כללית, עובדה משמחת המוכיחה לי שהשפעת המפגשים (התמקדות, רייקי, יוגה-תרפיה ועוד) היא פיזית ולא רק רגשית...

לפרטים נוספים על הרפואה החדשה, חפשו ברשת GNM

וכמובן מוזמנים לפנות אלי, פרטים בתחתית העמוד ובדף צרו קשר.

ריה גינזר